כיצד פחד קהל עוזר לנו 

מפחדים? זה אומר שמשהו מעניין נמצא בפתח!
כל הדברים המעניינים בחיים באים עם פחד. רוצה להזמין את ה"ילדה הכי יפה בגן" לצאת איתך? חושבת על ראיון במקום עבודה מגניב? חולם על הנסיעה לארץ לא נודעת? דנים באפשרות להתחיל לגור יחד? כל הדברים הטובים, באים יחד עם אפשרות של כישלון. זה יכול להיות סירוב, אכזבה, מבוכה או חוסר הצלחה. אבל דווקא הפחד מהדברים האלה גורם לנו לעשות את מה שנדרש על מנת להצליח.

הפחד עוזר לנו להתכונן הפחד ממקד אותנו ומחדד את הראיה שלנו. תסריטי כישלונות אפשריים שאנו מריצים בראש עוזרים לנו למפות את הסכנות הפוטנציאליות ולהתכונן אליהן. רוב המצבים שבהם אנחנו עלולים להיכשל הן גם ההזדמנויות שלנו להרשים. רוצה להעלות נושא בישיבת צוות ופוחד שיגכחו עליך? רוצה לדבר עם הבוס על שיפור תהליך עבודה אך חוששת שתיראי טיפשה? מפחיד אבל אלה בדיוק המצבים בהם אתם יכולים להרשים או להוכיח את תרומתכם. זוכרים אימרה מהמדריך שהורדתם באתר שלי?  

אנחנו מחליטים מה אנחנו מרגישים
באופן מסקרן,  מבחינה ביולוגית, אין הרבה הבדל בין פחד להתרגשות. ג'ון מדינה בספרו המוח שולט  (Brain (Rules כותב:

Many of the same mechanisms that cause you to shrink in horror from a predator are also used when you are having sex - or even while you are consuming your Thanksgiving dinner. To your body, saber-toothed tigers and orgasms and turkey gravy look remarkably similar. An aroused physiological state is characteristic of both stress and pleasure.

במילים אחרות, לגוף שלנו לא אכפת אם משהו טוב או רע הולך לקרות. הוא לא מבחין בין פחד להתרגשות. הוא פשוט צובר אנרגיה כדי שנוכל להתמודד עם האתגר. הסימפטומים הם אותם סימפטומים: דפיקות הלב, נדודי שינה, פרפרים בבטן וכו'. לכן, זה תלוי בנו להחליט מה אנחנו מרגישים: פחד או התרגשות. אם הגוף אינו יכול להבחין בין שתי ההרגשות האלה, האם לא עדיף להכריע לטובת ההרגשה שתעזור לנו? להגיד לעצמנו: "או.קי., ליבי דופק, אני מתרגשת, זה טבעי, זאת ההזדמנות שלי להרשים, להצליח..."

מרגישים פרפרים בבטן: מה עושים?

1. עשו רשימה של כל הדברים שאתם "מפחדים" מהם ותתחילו להתכונן לכל אחד מהם.

"אין לי מספיק מה להגיד" - תכינו עוד תרגיל או שאלה עבור השומעים כדי שיוכלו לדון בה אם יישאר הזמן.  (ראו פוסט על מעורבות  אקטיבית של הקהל כאן)

"אני מדבר מהר מידי"- תרגלו בבית את קצב הדיבור. תקליטו את עצמכם, תרגלו בפני המשפחה/חברים ובקשו משוב.

"אני לא אדע מה לענות על השאלות" - חשבו מה אנשים יכולים לשאול ותכינו תשובות. זכרו שאתם תמיד יכולים להגיד: "אין לי כרגע תשובה על כך. אני מבטיחה לבדוק את הנושא".

2. בחרו לקרוא לזה בראש שלכם התרגשות ולא פחד. התמסרו לתחושת ההתרגשות.

3. הופעה רגועה מידי בפני קהל לא מאפשרת להביע תשוקה. נצלו את ההתרגשות והאדרנלין על מנת להעביר את האנרגיות שלכם לקהל.

למאמרים נוספים בנושא פחד קהל: 
 פחד קהל 1. מאיפה זה בא.